הנומן – אל הקוף בהינדואיזם (מאת דנה בכטינגר)

פעם, בימה, מי שהיה בנו של אל הרוח, ואיו, וכך אחיו למחצה של הנומן, בא לבקר את האחרון. הנומן העמיד פני חולה וזנבו התפרש  לפני רגליו של המבקר. בימה שהתגאה בכוחו הרב, החליט להעמיד את יכולותיו במבחן. הוא החליט להזיז את הזנב שעמד בדרכו מבלי לעורר את תשומת הלב של הנומן. הוא אגר את כל כוחו וניסה להזיז לו במעט את הזנב. בימה נחל כשלון צורב וזכה לשיעור בענווה כשהתברר לו שהוא אינו חזק כפי שהוא חשב.   

ה Ramayana מכיל סיפור משעשע נוסף על זנבו של הנומן. ראוונה, מלך לאנקה (ציילון) חטף את אישתו של ראמה – סיטה – ושם אותה תחת משמר כבד בארמונו. הונמן התבקש לצאת ולחפש אחר סיטה. הוא הלך להרי מהנדרה, זינק  אל על מעבר למיצרים שמוליכים לארמונו של ראוונה. בתחפושת של חתול הוא שוטט בארמון ומצא את סיטה בגני הירק. מייד הוא ניגש אליה והבטיח לה כי תשוחרר בקרוב. הוא גם העניק לה את טבעתו של ראמה כסימן המלמד על החשיבות שיש לה בעיניו של האחרון.  

אך מזלו של הנומן בגד בו, הוא נתפס והובא מול כס המלכות של ראוונה. הנומן בחוצפתו גלגל את זנבו והתיישב עליו כשהוא נישא מעל המושב של שוביו. בכל פעם שראוונה הגביה את כסאו, הנומן הגביה גם הוא את זנבו וכך את מושבו. שטיחים דולקים נקשרו לזנבו של הנומן, אך זה קפץ וניתר מבית לבית ושרף חלקים נרחבים מעיר הבירה של ראוונה. לאחר הנזק שגרם, הוא חזר ללא פגע לראמה וסיפר לו את כל מה שארע. 

במהלך הקרב נגד ראוונה, אחיו של ראמה – לאקשמנה – ולוחמים אחרים נפצעו קשות. המרפאים היו זקוקים לעשבי מרפא כדי להחיות את הפצועים. העשבים גדלו רק בהרים המרוחקים של גנדהמדאנה. הנומן נשלח להביא את העשבים אך משהגיע לשם הוא לא יכל לזהות אותם. באין ברירה, הוא הרים את כל ההר והביאו לשדה הקרב. לאחר שהמרפאים השתמשו בעשבים שלהם היו זקוקים, הוחזר ההר למקומו המקורי. 

כשראמה הביס את ראוונה והחזיר אליו את סיטה הוא גמל להנומן באריכות חיים ובנעורים נצחיים. 

הודים רבים במקדשים שונים מציעים להנומן מנחה וכבוד (Dharma) לפני שהם מגיעים לאלים האחרים. בהינדואיזם, הנומן הוא אל חי ואלפי כפרים מקדישים לו מזבחים. הוא אל המזוהה עם כוח פיסי ונערץ בעיקר על ידי אתלטים ומתאבקים.

*Ramayana – שורה של סיפורים אפים בתרבות ההינדית שמספרים על מהללו של הגיבור ראמה ואישתו סיטה שמיוחסים למשורר Valmiki